סקס אחרי עשר שנים - למה הוא עדיין אפשרי, ולמה הוא דורש עבודה.

יש שקר שקט שגברים רבים מספרים לעצמם אחרי שבע, עשר, חמש עשרה שנה של זוגיות: ככה זה. פעם היה בוער, עכשיו יש שגרה. פעם הייתם נמשכים אחד לשנייה כמו מגנטים, עכשיו יש ילדים, עבודה, עייפות, וכשמגיע הלילה - או שאין כוח, או שיש, אבל זה משהו קצר, מוכר, בלי הפתעה.

אתה אומר לעצמך שזה טבעי. שככה זה עובד אצל כולם. שהחיים החליפו את הריגוש בביטחון, ומי בכלל מחפש עוד סקס משגע אחרי כל כך הרבה שנים.

זה שקר. לא כי אתה משקר לעצמך בכוונה - אלא כי אף אחד לא סיפר לך אחרת. סקס טוב, מחבר, שיש בו נוכחות ותשוקה, אפשרי גם אחרי עשר שנים ואחרי חמש עשרה. הוא פשוט לא קורה מעצמו.

הוא לא נופל עליכם מהתקרה כמו שהיה נופל בהתחלה, כשעצם העובדה ששניכם לבד בחדר הייתה מספיקה. עכשיו הוא דורש משהו אחר. הוא דורש כוונה.

מה שקורה לסקס עם השנים - ומה לא קורה לו

כשגברים אומרים "הסקס אצלנו מת" הם בדרך כלל מתכוונים למשהו יותר מדויק. התדירות ירדה, ההפתעה נעלמה, כל אחד יודע בערך מה יקרה, ורוב הפעמים זה בסדר - לא רע, לא מיוחד. יש שם שני אנשים עייפים שעושים משהו נעים לפני שהם נרדמים.

אין שם משיכה שגורמת לך לחשוב עליה באמצע יום עבודה, ואין שם רגע שבו אתה מסתכל עליה מעבר לשולחן ומתרגש שהיא אשתך.

מחקרים על זוגות ותיקים, כאלה שיחד עשור ויותר, מראים תמונה שלא מדברים עליה מספיק. הקבוצה הכי גדולה בהם היא לא של זוגות בלי סקס - זו קבוצה של זוגות שיש להם סקס בערך פעם בשבוע, ורובם מרוצים ממנו. לא כי הוא כל הזמן פראי, אלא כי הוא מחובר.

יש הבדל בין "הסקס אצלנו מת" לבין "השלב הסוער נגמר". השלב הסוער באמת נגמר, הסקס עצמו לא חייב.

מה שכן קורה: הסקס מפסיק להיות שרירותי. אתה לא יכול יותר להסתמך על זה שהחשק פשוט יעלה כי אתה נמשך אליה גופנית. אתה עייף אחרת, היא עייפה אחרת, יש ילדים בחדר ליד, יש טינות קטנות שלא דוברו, יש שנים של לראות אחד את השני בכל מצב אפשרי - חולים, כועסים, מותשים, מובסים.

זה לא הורג את הסקס. זה רק אומר שהוא לא יכול להיות עוד יצור בר - הוא צריך שתטפחו אותו.

מה עושים הזוגות שאצלם זה כן עובד

שאלתי הרבה גברים ונשים בזוגיות ארוכה שיש להם סקס טוב איך הם עשו את זה. התשובות חוזרות על עצמן, ורובן לא רומנטיות במיוחד - הן פרקטיות.

הם שומרים על עצמם. לא בשביל אינסטגרם - בשביל לראות במראה בבוקר גבר או אישה שהיו רוצים לגעת בו. משיכה גופנית היא לא שטחיות, היא סוג של כבוד - אליה, ואליך.

גבר שמפסיק להשקיע במראה שלו, בכושר שלו, בבגדים שלו, אומר לעצמו ולה בלי מילים שהוא ויתר על להיות רצוי. וברוב הבתים היא קולטת את זה הרבה לפניו.

הם יודעים להיות לחוד. נסיעה של יום, חבר שיוצאים איתו בלעדיה, ערב שהוא לבד, ערב שהיא לבד - הם לא דבוקים עשרים וארבע שעות.

כשאתה תמיד שם, אתה מפסיק להיות מישהו שמתגעגעים אליו. מרחק - קטן, יומיומי, לא דרמטי - הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בתשוקה לאורך זמן. אי אפשר לרצות מישהו שאף פעם לא נעדר.

הם משאירים לעצמם חיים. תחביב, למידה, ספורט, חברים, משהו שהוא רק שלהם ולא של הבית. גבר שמשעמם את עצמו - משעמם את אשתו. אישה שמפסיקה להתפתח - מפסיקה למשוך אליה.

זה לא אכזרי, זה פשוט איך שהדברים עובדים. תשוקה אוהבת חיים, לא שגרה של שני אנשים ששכחו שיש להם עצמי.

הם רואים אחד את השני. מחמאה ספציפית - לא "את יפה", אלא משהו שהוא ראה עכשיו. שאלה על משהו שהיא מתעסקת בו. תשומת לב לזה שהיא היום עייפה אחרת מאתמול.

סקס טוב מתחיל הרבה שעות לפני שנכנסים למיטה - הוא מתחיל בזה שאתה שם, ער אליה, במשך היום. אי אפשר להתעלם ממישהי כל הערב ואז לצפות שהיא תרצה אותך בעשר וחצי.

הם מדברים על זה. לא בשיחה גדולה של "בוא נעשה סדר בחיי המין שלנו", אלא במשפט אחד קטן: "אהבתי איך את עשית ככה", "נסי פעם אחת ככה", "אני רוצה שנעשה את זה בערב לא בסוף הלילה".

רוב הזוגות שהסקס אצלם מת לא באמת דיברו עליו אף פעם. הם הניחו הנחות במשך שנים ונתנו להנחות האלה להצטבר בשקט - שנה שנייה שאתה חושב שהיא לא אוהבת משהו, שאולי היא בעצם לא אוהבת רק כי אף אחד לא בירר. שנה חמישית שהיא בטוחה שאתה כבר לא נמשך - כי מזמן לא אמרת.

מה שאף אחד לא מסביר - הצד השני של הסקס

כל זה נכון, אבל זה לא כל הסיפור. כי אפשר לעשות את כל הפרקטיקות למעלה - לשמור על הכושר, ללכת לצימר, לקנות תחתונים חדשים - ועדיין לחזור הביתה למיטה שבה שום דבר לא זז.

סקס בזוגיות ארוכה הוא לא בעיקר טכניקה. הוא בעיקר מה שקורה בין השניים מחוץ למיטה.

גבר שמרגיש שאשתו לא מכבדת אותו, מתקשה לרצות אותה. אישה שמרגישה שבעלה לא באמת שם - לא נוכח, לא מתעניין, לא נותן - מתקשה להיפתח אליו.

אם יש בבית טינה מצטברת של שנים, אם יש שיחות שלא נאמרו, אם יש תחושה של בדידות שלא דוברה - הסקס יהיה הראשון לספוג את זה. הוא הסייסמוגרף של הזוגיות - מה שלא בסדר בבית מגיע קודם למיטה.

לכן הרבה פעמים העבודה על הסקס היא בכלל לא על הסקס. היא על להפסיק לצבור בשקט, על להגיד את הדברים הקטנים לפני שהם נהיים גדולים, על להחזיר מבט אליה במקום לברוח לטלפון, על להפסיק להתנצל על עצמך אם אתה מרגיש שאיבדת את הביטחון שלך כגבר.

סקס טוב לא נבנה על עייפות שקטה - הוא נבנה על שני אנשים שמרגישים ראויים לרצות ולהיות רצויים.

ואם אתה קורא את זה ומזהה שהחשק שלך אליה כבר לא מה שהיה - לא בגלל שהיא השתנתה, אלא בגלל שמשהו בפנים אצלך נסגר - כתבתי על זה בנפרד. היא כבר לא עושה לי את זה הוא מאמר שבודק בדיוק את השאלה הזאת: אם המשיכה נעלמה, או רק קבורה מתחת לכעס ושגרה.

חמישה דברים קטנים שאפשר להתחיל מהם השבוע

לא בשביל להציל את הסקס בלילה אחד. בשביל להזיז משהו אחד ולראות איך זה מרגיש.

אחד. בפעם הבאה שאתה נכנס הביתה, קח שלוש דקות לפני שאתה נכנס - לא בטלפון, לא ברדיו. סתם דקה של שקט באוטו. תיכנס פנוי, לא ריק.

שניים. תגיד לה משהו ספציפי שראית בה השבוע. לא מחמאה כללית - משהו שהוא היא. לא "את יפה", אלא "אהבתי איך את דיברת אתמול עם אמא שלך".

שלוש. תיזום מגע לא-מיני פעם אחת השבוע. יד על הגב שלה כשאתם עוברים בפרוזדור, חיבוק שהוא לא הקדמה למשהו, גופים שנזכרים אחד בשני מבלי שיש להם מטרה. אם אצלכם גם מגע קטן כבר מרגיש כמו הקדמה לבקשה, כתבתי על איך לבקש קרבה מאשתך בלי שהבקשה תהפוך ללחץ.

ארבע. תגיד משהו אחד קטן שאתה רוצה במיטה, שלא אמרת עד היום. משפט אחד, לא הרצאה, גם אם זה מביך. הרוב המוחלט של הזוגות שהסקס אצלם מת מעולם לא ניהלו שיחה כזאת.

חמש. קבעו זמן. לא סקס לפי לוח, אבל ערב אחד השבוע שבו אין ילדים ער, אין מסך פתוח, ואתם באותו חדר עם ראש פנוי. לא צריך שיקרה משהו - צריך שיהיה מקום שהוא יכול לקרות בו.

אם אתה מרגיש שאתה יחיד עם השאלה הזו

אתה לא. גברים שנשואים שנים ולא מדברים על זה עם אף אחד הם רוב הגברים, לא מיעוט שלהם. יש הבדל בין "אצלנו זה בסדר" שאתה אומר לחברים, לבין מה שקורה באמת בבית.

וההבדל הזה - הפער בין מה שמראים למה שיודעים - הוא אחד הדברים הבודדים ביותר בחיים של גבר נשוי. אתה חי בו לבד, בלי שאף אחד ידע שאתה בו.

אם אתה מרגיש שאתה כבר לא בטוח מה שניכם מרגישים אחד לשני, אם המחשבה "אני לא יודע אם אני עוד אוהב" עוברת לך בראש - יש על זה מאמר שקט, שבודק את השאלה בלי לדחוף להחלטה. ואם התחושה היא בעיקר של בדידות בתוך בית מלא - כתבתי על זה בנפרד באני לבד בזוגיות הזו.

ואם אתה רוצה לעשות את הסדר הזה עם מישהי.

אני עמית מילמן. מאמנת אישית מתל אביב, עובדת עם גברים בזוגיות ארוכה שבה משהו התרחק - במיטה, מחוץ למיטה, או בשניהם.

אנחנו נפגשים פעם אחת לפגישת מיפוי, בסטודיו או אונליין, ושמים על השולחן איפה הדברים תקועים באמת. לא מתחילים משיחה גדולה עם אשתך - מתחילים בזה שאתה, לבד, בלי לדווח לאף אחד, מבין איפה אתה עומד, ומה הצעד הראשון שאפשר לקחת השבוע.

כי סקס בזוגיות ארוכה זה לא מזל, וזה לא מגיע מעצמו. אבל הוא לגמרי אפשרי - אם מפסיקים לחכות שיחזור, ומתחילים לזוז.