שפות אהבה - למה מה שאתה נותן לא תמיד מגיע אליה.

יש משפט שגברים אומרים לי בפגישה הראשונה כמעט מילה במילה: "אני לא מבין מה היא רוצה. אני עובד, אני מפרנס, אני מתקן כל דבר בבית, אף פעם לא הרמתי עליה יד ולא בגדתי בה - ולפי איך שהיא מדברת אליי, אני בעל גרוע."

זו לא הכחשה. ברוב המקרים הוא באמת נותן, והרבה. הבעיה היא שמה שהוא נותן לא נוחת אצלה כאהבה.

אתה יכול להשקיע עשרים שנה ולהרגיש שלא קיבלת קרדיט על כלום, פשוט כי אתה נותן בשפה שלך ולא בשלה. זה לא עניין של כמות. זה עניין של מטבע. ואם ההשקעה הזו כבר הפכה אצלך לתחושה שאתה נבחן בבית כל יום מחדש בלי לדעת על מה, כתבתי על זה בכשהזוגיות מרגישה כמו מבחן שאי אפשר לעבור.

חמש הדרכים שבהן אנשים מרגישים אהובים

הרעיון של שפות האהבה פשוט: לכל אחד יש דרך שבה הוא קולט אהבה חזק יותר מכל השאר. יש מי שמרגיש אהוב כשאומרים לו מילים - מחמאה, הערכה, תודה. יש מי שמרגיש אהוב כשמקדישים לו זמן מלא, בלי טלפון ובלי ילדים באמצע. יש מי שמרגיש אהוב דרך מגע - יד על הכתף, חיבוק בלי מטרה. יש מי שמרגיש אהוב דרך מעשים - שמישהו לקח ממנו משימה מהראש. ויש מי שמרגיש אהוב דרך מתנות, לאו דווקא יקרות, אלא כאלה שמוכיחות שחשבו עליו.

רוב האנשים נותנים אהבה בשפה שהם עצמם רוצים לקבל. גבר שמרגיש אהוב כשמעריכים את מה שהוא עושה, יראה לה אהבה על ידי זה שיעשה עוד. הוא יעבוד יותר, יתקן יותר, יסדר יותר. ואם השפה שלה היא זמן או מגע, כל העבודה הזו פשוט לא נספרת אצלה.

היא לא כפוית טובה. היא באמת לא מרגישה את זה. כמו שאתה יכול לעמוד ליד מישהו שמדבר איתך בשפה זרה, יפה ככל שתהיה - ולא להבין מילה.

איך מזהים את השפה שלה

לא צריך לשאול אותה בשאלון. יש שלושה סימנים שכמעט תמיד מספיקים.

מה היא מבקשת ממך שוב ושוב. התלונה החוזרת היא לרוב השפה. "אתה אף פעם לא מדבר איתי" זו בקשה לזמן. "אתה כבר לא נוגע בי סתם ככה" זו בקשה למגע. "אתה אף פעם לא אומר לי כלום" זו בקשה למילים. גברים שומעים את זה כביקורת, וזו בעצם הוראות הפעלה.

מה היא נותנת לך. אנשים נותנים במטבע שהם רוצים לקבל. אם היא כל הזמן מכינה לך דברים, קונה לך דברים קטנים, מחכה לך בערב - תסתכל טוב.

מה פוצע אותה הכי חזק. התחום שבו הזנחה כואבת לה יותר מכל הוא התחום שבו האהבה נכנסת.

בספרייה יש דף עבודה קצר על שפות אהבה שאפשר להוריד ולמלא לבד - גם עליה וגם עליך. זה לוקח עשר דקות, וזה בדרך כלל מסביר ריבים של שנים.

החלק שאף אחד לא אומר לך

לזהות את השפה שלה זה לא הסוף - זו רק ההתחלה של החלק הלא נוח. לתת בשפה שלה אומר לתת דווקא במטבע שלא בא לך לתת בו.

אם השפה שלה היא זמן, זה אומר לשבת איתה חצי שעה בערב כשאתה מת לישון. אם זה מגע, זה אומר לגעת בלי שזה מוביל למיטה, גם כשאתה עייף. אם זה מילים, זה אומר להגיד בקול דברים שאתה חושב שהיא כבר יודעת.

זה מרגיש מאולץ בהתחלה. זה בסדר גמור. שפה חדשה תמיד נשמעת מגושמת בפה בהתחלה - זה לא אומר שאתה מזייף, זה אומר שאתה לומד.

ועוד משהו חשוב: זה עובד בשני הכיוונים. אם אתה נותן ונותן ולא מרגיש שקיבלת - שווה שתדע להגיד לה מה נכנס אצלך. הרבה גברים מצפים שהיא תנחש, ואז מתמלאים בטינה שקטה כשהיא לא. אם אתה מזהה בעצמך את הבדידות הזו בתוך הבית, כתבתי עליה באני לבד בזוגיות הזו. ואם המצב הוא שההערכה שאתה כן מקבל מגיעה רק על התפקוד - על זה שאתה מפרנס, ולא על שום דבר אחר - יש על זה מאמר נפרד.

מאיפה מתחילים השבוע

אל תעשה מזה פרויקט. תבחר דבר אחד קטן בשפה שלה, ותעשה אותו שלושה ימים ברצף בלי להגיד לה שאתה עושה את זה. בלי לחכות לתגובה, ובלי לבדוק אם היא שמה לב.

זה נשמע מעט מדי. ובדיוק בגלל זה זה עובד - כי הצטברות של דברים קטנים היא מה שמשנה אווירה בבית, לא שיחה גדולה אחת. על זה בדיוק כתבתי בקשה ביניכם - חמישה דברים קטנים, ואם היא כבר במקום של אכזבה ממושכת, שווה לקרוא גם את אשתי מאוכזבת ממני.

ואם אתה רוצה לעשות את הסדר הזה עם מישהי

אני עמית מילמן. מאמנת אישית מתל אביב, עובדת עם גברים בזוגיות ארוכה שבה ההשקעה גדולה והתחושה שהיא לא מגיעה ליעד.

בפגישת מיפוי אחת אנחנו מזהים במה אתה נותן, במה היא צריכה, ואיפה בדיוק הפער הזה עולה לכם. אתה יוצא עם צעד אחד קטן שאפשר לעשות כבר הערב - לא עם תיאוריה.